פסק-דין בתיק ת"ק 45839-06-12

1.         א.         התובע הגיש תחילה תביעה זו נגד שירביט חב' לביטוח בע"מ, (להלן:"שירביט") ונגד אליהו חב' לביטוח בע"מ (להלן:"אליהו") מבלי לצרף את הנהגים המעורבים בתאונה.

                        לאור בקשה שהגישה אליהו - הסכים התובע למחוק אותה מכתב התביעה ולאור בקשה שהוגשה על ידי איילון חב' לביטוח בע"מ (להלן:"איילון") היא צורפה כנתבעת במקום אליהו.

                        כמו כן, עקב בקשה נוספת שהוגשה על ידי איילון - שהיא המבטחת את רכבו של מר דמיטרי גנקין- (להלן:"מר גנקין") צורף גם מר גנקין כנתבע נוסף, בהיותו אחד המעורבים בתאונה, ולאחר מכן גם צורף כנתבע נוסף מר ניר חטואל, כמעורב נוסף בתאונה זו (להלן:"מר חטואל"), ושירביט היא המבטחת את רכבו של מר חטואל.  (ראה החלטה שניתנה ביום 11.11.12  על הצירופים הנ"ל בעמ' 3 - 4 לפ')

            ב.         לגופו של עניין טוען התובע בתביעתו, שרכבו חנה במתחם הרכבת ברחובות ונגרמו לו נזקים בעקבות פגיעתו של רכב פוגע ו/או רכב פוגע נוסף. התובע לא היה נוכח במקום, אך האירוע התגלה לו על ידי הבעלים של הרכב הפוגע, אשר טען, שהרכב הפוגע הנוסף התנגש ברכבו וגרם לו להתנגש ברכב התובע.

                        לטענת התובע, נגרם הנזק לרכבו על ידי מעורבותם של שני רכבים ולכן, הגיש התובע תביעה זו נגד שני המעורבים בתאונה ותבע מהם את נזקיו בסך של 6,361 ש"ח, הכולל: נזק ממשי לרכבו בסך 2,610 ש"ח, ירידת ערך בסך 275 ש"ח והוצאות

                                    שמאות 476 ש"ח ובנוסף לכך, תבע התובע סך של 3,000 ש"ח עבור עוגמת נפש, 

                                    אובדן זמן וימי עבודה.

2.         א.         א)         בכתב ההגנה, שהגישה שירביט, מטילה היא את האחריות לגרם התאונה על מר גנקין, אשר תוך כדי נהיגה רשלנית ואי זהירה, גרם לתאונה - זאת משום, שלטענת מר חטואל, הוא נסע בכביש דו סטרי ובאותה עת יצא לפתע רכבו של מר גנקין מחניה מצידו הימני בנסיעה לאחור מבלי לבדוק מה נעשה בנתיב מאחוריו ופגע ברכבו של מר חטואל ופגע גם ברכב התובע אשר חנה בחניה מצד שמאל.

                        ב)         שירביט גם טוענת כנגד גובה הנזק הנתבע על ידי התובע על היותו מופרז ו/או בלתי מוכח.

            ב.         א)         איילון ומר גנקין הגישו אף הם כתב הגנה ובו מבקשים הם לדחות התביעה נגדם - זאת משום שלדעתם, רכבו של מר גנקין עמד בתחנת הרכבת ומר גנקין היה בתוך הרכב. כאשר הרכב היה עדיין בעצירה, הגיע רכבו של מר חטואל במהירות גבוהה ובלי לשים לב סטה לעבר רכבו של מר גנקין, פגע ברכב והדף אותו לעבר רכב התובע. עוד נטען על ידי הנתבעים, שמייד לאחר האירוע הודה מר חטואל באחריות לאירוע וטען שלא היה מרוכז.

                        ב)         גם הנתבעים הנ"ל טוענים כנגד גובה הנזק הנתבע על ידי התובע ואשר לא עומדים בשום יחס לנזק שנגרם.

3.         אין חולק בין הצדדים, שרכב התובע נפגע בעת היותו בחניה ולכן, אין ספק, שיש לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו עקב פגיעה זו. השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם האחריות לפגיעה ברכב התובע רובצת על אחד מהמעורבים או על שניהם.

            התובע ידע לומר, שבתאונה היו מעורבים שני רכבים אחרים, אך לא ידע לומר, מי משניהם אחראי ולקביעת שאלת האחריות הגיעו הצדדים כולם לדיון בבית המשפט. (ראה דברי התובע בעמ' 2 לפרוטוקול יום 27.12.12, ש' 14).

4.         על מנת לקבוע ההכרעה בשאלה הנ"ל השנויה במחלוקת, בחנתי את עדויות הצדדים המעורבים בתאונה ועיינתי בכל חומר הראיות ולאחר בחינה ושקילת חומר זה, הנני להחליט כדלקמן:

             א.        בטרם אחליט לגופו של עניין, עלי לציין את הגינותם של שני המעורבים בתאונה, אשר גילו אזרחות טובה ולמרות שהתובע עצמו לא היה ברכבו בעת התאונה, מצאו הם לנכון, להשאיר פתק על חלון רכבו של התובע בו נאמר:"פגענו בך בתאונה היום אנא התקשר/י.." ובאותו פתק נרשם גם שמם של המעורבים בתאונה עם מספרי הפלאפון שלהם. (ראה הפתק שהוגש על ידי התובע וסומן ת/1 וראה דברי התובע בעמ' 4 לפ' יום 17.1.13, ש' 15- 17).

            ב.         א)         כפי שנקבע לעיל, חנה רכב התובע וכאשר התובע חזר אל רכבו, הוא מצא את הפתק הנ"ל על הרכב. בעקבות אותו פתק, התקשר התובע אל שני המעורבים בתאונה, לקח מהם פרטים ופנה למבטחת שלו.

                        ב)         התובע נשאל על ידי מר לביא - נציג איילון (להלן:"מר לביא"), האם רכבו של מר גנקין חנה במקביל לרכב שלו ועל כך השיב התובע בחיוב. בהמשך הגיש מר לביא תמונה המצביעה על מקום חנית רכבו של מר גנקין ולטענתו במקביל לרכב זה חנה רכבו של התובע. (ראה תמונה נ/2, כאשר סימון ה-X מצביע על מקום עמידתו של רכבו של מר גנקין).

            ג.          א)         הגינותו של מר חטואל לא מוצאת ביטוי רק על ידי זה, שהוא זה אשר כתב את הפתק והשאירו על חלון רכבו של התובע, אלא גם עדותו בבית המשפט היא עדות הוגנת, לא מתחמקת וגם במקום התאונה, לאחר שהוא פגע ברכבו של מר גנקין, הוא מצא לנכון להתנצל בפניו.

                        ב)         מר גנקין העיד שרכבו נפגע בעת שטרם יצא מהחניה. מר גנקין העיד בבית המשפט, שרק נכנס לרכבו, אך לא זז ותוך כדי עמידה הוא הרגיש מכה חזקה  ואילו מר חטואל טוען, שהפגיעה הייתה בעת שמר גנקין יצא מהחניה בנסיעה לאחור. (עמ' 5 לפ',ש' 27 ועמ' 7 לפ',ש' 8- 9).